עד שלא היה לי מדיח כלים לא ידעתי כמה אני זקוקה לו. זו לא סתם קלישאה ולא סתם סיסמא , זהו תהליך אמיתי שעברתי וכך היה.
במשך שנים חייתי עם מטבח שאף פעם לא היה מאובזר באופן מוקפד. גרתי בדירות שכורות, ובכל כמה שנים גם עברתי בין דירות ומעולם לא השקעתי מחשבה רבה לאיבזור המטבח, בעיקר מפני שלא בישלתי מעולם. לא ידעתי לבשל והתחום הקולינרי ממש לא עניין אותי מעבר ללאכול ולשבוע. המטבח כמו שאפשר להבין, לא היה מרכז הבית וכמובן שמדיח כלים לא היה לי.
בשנים שגרתי לבד או בזוג, לפני לידתם של ילדי, לא הרגשתי מעולם בחסרונו של מדיח כלים, והאמת היא שגם לא ממש הבנתי את הצורך במדיח כלים, לא הפריע לי לעמוד ליד הכיור במטבח ולשטוף כמה כוסות וצלחות ומדיח כלים במטבחים אחרים תמיד היה נראה לי לוקסוס, בהחלט מכשיר של מותרות.
לא הקדשתי הרבה זמן לשטיפת הכלים ולכן גם לא הרגשתי את הצורך הגדול במדיח כלים ולמען האמת הרגשתי שאם היה לי זה היה בהחלט מיותר, מבזבז חשמל ועצם הפעולה של להכניס כלים מלוכלכים למדיח ולהוציא אותם נקיים מהמדיח נראתה לי כאילו גוזלת כל כך הרבה זמן שכבר עדיף לעמוד ליד הכיור ולשטוף את הכלים ביד, חשבתי לעצמי שזה הרבה יותר יעיל ומהיר.
ואז באו הילדים. כשנולדו הילדים, הכל הפך למורכב יותר, כל עבודות הבית הפשוטות הצטברו יחד למעמסה אחת גדולה, הטיפול האינטנסיבי בילדים, בישול, ניקיונות וכביסות גזלו המון זמן והפכו להיות גם מאוד חשובות ודחופות בבית שמגדל שלושה קטנטנים.
לפתע לעמוד שעה בערב ליד הכיור ולשטוף כלים כבר לא נראה לי משימה כל כך פשוטה, אלא פעולה מכבידה ומעייפת, ועדיין לא הבנתי עד כמה אני זקוקה למדיח כלים.
הכל השתנה כשעברנו דירה לבית חדש. איבזרנו מאפס את המטבח החדש ואין היום מטבח ללא מדיח כלים אז קפצנו על ההזדמנות ורכשנו מדיח כלים. בימים הראשונים בבית החדש אני פשוט לא האמנתי. לא הבנתי עד כמה ההבדל הוא עצום כשיש מדיח כלים בבית והאמת שבמקום לשמוח שיש לי מדיח כלים, אני לא הפסקתי לחשוב כמה זמן בזבזתי בשטיפת כלים במקום להנות ממדיח כלים.
